#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"רנו.
מנין שמשרץ וממת 1) קילקלי וחבק מקבלים טומאה
2) חבלים ומשיחות אינם מקבלים טומאה 3) דבר הבא מזנב הסוס ומזנב
הפרה מקבל טומאה 4) ומדוע אין פורכים את הגז""ש? "	"1) במת התרבה מכל מעשה עיזים. בשרץ מגז""ש בגד ועור
ממת.<br>2) בשרץ התמעט משק,
שלא טמא אלא טווי וארוג והם אינם טווים. במת מגז""ש בגד ועור משרץ.<br>3) בשרץ התרבה מאו שק
שלא רק נוצה של עיזים. במת מגז""ש בגד ועור משרץ.<br>4) דהוא מופנה משני
צדדים. ששרץ ומת הוקשו לש""ז ובש""ז כתוב שבגד ועור טמאים בו ולכן בגד ועור שכתוב בין בשרץ ובין
במת מופנים."	שבת סד.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"רנז.
האם אשה מותרת בשבת להתקשט בתכשיטין 1) בבית או בחצר
מעורבת 2) בחצר שאינה מעורבת 3)
בכרמלית או ברה""ר דידן? "	"1) כתבו התוס' (ד""ה רבי
ענני ע""פ המהרש""א) דלרבי ענני מותר ולרב אסור חוץ מכבול ופאה
נכרית <sup>קכח</sup>. ופסקו
התוס' כר' ענני <sup>קכט</sup>.<br>2) לרבי ענני מותר ולרב אסור
חוץ מכבול ופאה נכרית.<br>3) לרב אסור. לרבי ענני לדעת
ר""י אסור. לדעת ר""ת רבינו ברוך ורבינו שר שלום מותר. וסיימו התוס' דמותרות לצאת דמוטב יהו שוגגות ואל
יהו מזידות, ומשמע שמעיקר הדין אסור.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>קכח.  כתב הר""ן דכן
כתבו בדעת רב הרמב""ן והרשב""א אבל הרמב""ם והרא""ה כתבו דלא אסר רב אלא בחצר שאינה
מעורבת.
<br>קכט.  והרי""ף
והרמב""ם פסקו כרב.</span>"	שבת סד:ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"רנט.
כיצד מתפרשת המשנה ומה טעם החולקים, שן תותבת שן של זהב רבי
מתיר וחכמים אוסרים, ומה הדין בשן של כסף ומדוע? "	"לפי' א' ברש""י שן
תותבת שהיא של זהב רבי מתיר לצאת בה וחכמים אוסרים, לרבותיו של רש""י כיון דמשונה משאר השיניים דילמא מחייכי
עלה ושקלה לה מהתם וממטי לה בידה, ולרש""י משום דחשיבא ואתיא לאחוויי. לפי' ב' ברש""י שן תותבת שן של
אדם אחר לכו""ע מותרת לצאת, שאין סיבה שתוציא, ובשן של זהב נחלקו רבי וחכמים <sup>קלא</sup>. שן של כסף לכו""ע מותר שדומה לשאר
השיניים לא מחייכי עלה וגם לא חשיבא ולא אתיא לאחוויי <sup>קלב</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>קלא.  והרשב""א הקשה על
שני הפירושים ופירש דתרתי נינהו ובתרוייהו פליגי, שן תותבת פי' שן נכרית וכן שן של זהב ר""מ מתיר דלא
חייש לנפילה וגם לא חשש למישלף ולאחויי, דכל מידי דמגניא ביה לא אתי לאחויי, וחכמים אוסרים דחיישינן דלמא
נפלה ואתי לאתויי, והר""ן פירש דשן תותבת היא של עץ ורבנן אסרי בתרוייהו דמתוך שהיא ניכרת בין שאר השינים שיילי מינה חברותיה לאחויי להו ומחויא,
ולרבי אע""ג דשיילי מינה כיון דמיגניא בהו לא מחויא.
<br>קלב.  והרשב""א פירש ששן
של כסף גם אם תיפול לא חשיבא לה ולא אתיא לאתויי והולכת לאומן ועושה אחר, אבל שן אם תאבד לא תמצא אחרת ואם
תיפול תבוא להוליכה.</span>"	"שבת סד: -
סה."		
